רופא וג'נטלמן אוהב אדם וטבע - כך כתבנו על קיברו, איך אפשר לסכם חיים שלמים במילים בודדות.

אבא נולד בעיירה ג'קובו ביוגוסלביה ב 1923 גדל בעיר אוסייק. באביב 1942 כשהמצב היהודים החמיר הוריו שלחו אותו בעזרת מסמכים מזויפים לכיוון איטליה (אליה לא הגיע) בתקווה שישרוד, מעולם לא סלח לעצמו שרק הוא ניצל מכל משפחתו, והדבר העיב על כל חייו עד למותו. אבא הצליח להגיע לחוף האדריאטי.

לקראת סוף שנת 1942 הועברו כל היהודים למחנה ריכוז בעיר קרליביצה, וב 1943 למחנה ריכוז על האי רב, שם אבא פגש את אמא ומאז לא נפרדו, בספטמבר 43 נימלטו להרים ולחבור לפרטיזנים. באביב 1945 לאחר סיום המלחמה אבא חוזר לאוסייק מבין שמלבדו לא שרד אף אחד ממשפחתו, ועוזב מייד.

כששמעו על הקמת המדינה עלו ארצה בדצמבר 1948 עם מעט מאוד רכוש וכסף. כחלוצים בארץ ישראל, מקימים את מושב קדרון ב 1949, אמא מעבדת משק ענק לבד כמעט ואבא מתחיל ללמוד רפואה בירושלים, ב 1954 אבא הופך לרופא מן המניין.

בשנות החמישים משרת כרופא בספר הכפרי שבדרום. הוא משלים את ישראליותו והופך קצין רופא בצה"ל משרת בכל מלחמות ישראל, עד למלחמת יום כיפור בה היה מפקד בתי חולים לפצועי כוויות אשר הוקמו באשקלון. בסוף שנות השישים מתמנה לרופא מחוזי של מחוז יהודה בקופת חולים אשר חולש על שטח גדול מאוד מגבול מחוז באר שבע ועד לאיזור המרכז. בעקבות המינוי המשפחה עוברת לרחובות בה גר עד יומו האחרון.

אבא היה איש ספר רב פעלים ותחביבים מלא בידע וסקרנות.

נפטר בגיל 92 בחיק משפחתו.

השאיר אחריו אשה בת ובן, שישה נכדים ושלושה נינים.

יהי זכרו ברוך.